כיום, אין כמעט בית שאין בו לפחות מחשב אחד. ברוב הבתים יש שניים ואפילו שלושה.
לכאורה, זהו מצב אופטימלי לטכנאי המחשבים. לפי ההיגיון טכנאיי המחשבים אמורים להיות עמוסים מאד בעבודה.
אך הדבר אינו כך.
רוב הטכנאים אינם מצליחים לגמור את החודש.
אז מה קורה כאן ? איך זה מתיישב עם העובדה שיש הצפה של מחשבים ?
התשובה היא כדלקמן :
נאמר שילד נתקל בבעיה במחשבו הביתי.
הוא כמובן שולט באינטרנט, ודבר ראשון ינסה בעזרת מנוע החיפוש של גוגל למצוא את הפיתרון לבעיה לבדו.
נגיד שלא מצא.
הוא יפנה או לחבר שמבין יותר במחשבים או לאחיו הגדול למשל.
אם אלה לא פתרו את הבעיה, הוא יפנה להוריו שאולי מבינים יותר.
אם גם הם לא מצליחים , יפנו לאיזה שכן או חבר ש"מבין טוב במחשבים".
אם גם מהם לא תבוא הישועה, אז אחד ההורים יקח את המחשב למקום עבודתו, שאולי אחד העובדים או איש המחשבים של החברה יתפנה ויוכל לעזור להם.
לבסוף, אם עדיין הבעיה לא נפתרה, אז, ורק אז, יפנו סוף סוף לטכנאי מחשבים.
כמובן שלאחר שכל כך הרבה אנשים ניסו ולא הצליחו לפתור את הבעיה, סימן שהבעיה באמת קשה מאד.
במצב כזה או שטכנאי מחשבים עם הרבה נסיון יוכל לעלות על הבעיה ולפתור אותה, או שיגיע למסקנה שאין מנוס מפירמוט המחשב. אם כמובן זוהי בעית תוכנה.
מכאן שריבוי המחשבים אמנם על הנייר אמור לספק עבודה רבה לטכנאים, אך מצד שני המחשב הפך לחלק בלתי נפרד מחייו של כל אחד ולכן העלה את רמת המשתמשים לכזו שהטכנאי הוא רק הפיתרון האחרון .
